נסענו לסרי לנקה, אי טרופי קטן ה"דבוק" לצ'ופצ'יק הדרומי של הודו, זה שנקרא פעם בשם האקזוטי ציילון (ובעוד כמה שמות…). ובאי הקטן הזה, ששטחו בערך פי שלושה משטחה של ישראל, יש הכול – יערות גשם טרופיים ואזורים מדבריים, מדרונות מכוסים מטעי תה, שדות אורז, קוקוסים ודקלים שונים ומשונים, אזור הררי מכוסה עננים וערפילים וגם סוואנות נמוכות ושטוחות, פילים מסתובבים חופשי, קופים מקפצים, המוני ציפורים מרהיבות, חופים זהובים, אוקיינוס צלול – כל פלאי הטבע.
ויש אנשים מקסימים – בודהיסטים, הינדים, מוסלמים ונוצרים, שמחייכים אליך, וגם זה אל זה, כבררת המחדל שלהם, וקרוב לפני השטח עוד מהדהד סכסוך הדמים הקשה בין הרוב הסינהאלזי והמיעוט הטאמילי והסכם שלום שנקנה בקורבנות איומים, והוא פריך ושביר גם היום. ויש כמובן אתרים היסטוריים מרהיבים, ואתרים דתיים מכל סוג – מקדשים, סטופות, מסגדים, כנסיות – הכל!
אבל מלבד נפלאות הטבע ואתרים מעשה ידי האדם מרתק לסייר בסרי לנקה ולראות במו עיניך, בזמן אמת, את תהליכי השינוי שעוברת מדינה מתפתחת, את מאפייניה הייחודיים של המדינה שהם תוצאה של תהליכים היסטוריים וכדומה. אז להיות גאוגרף שמטייל – זאת הנאה כפולה…
באופן מפתיע למדי, במדינה מתפתחת זו אחוז יודעי קרוא וכתוב עומד על למעלה מ-90%. בשטח זה נראה כמערכת חינוך מסודרת ומאורגנת, ירושה מהקולוניאליזם הבריטי. בבתי הספר לומדים 3 שפות, השפות הרשמיות של סרילנקה – סינהאלית, טאמילית ואנגלית. בכל כפר קטן ונידח יש בית ספר (עם מגרש קריקט בחצר), שתלמידיו ותלמידותיו לבושים בבגדים לבנים, עטורים בעניבה צבעונית, קוראים אחריך, התייר: what's your name? what's your name?
ולא רק זאת – החינוך הוא חינם, כולל אוניברסיטה! קיימת מערכת ענפה של קולג'ים ממשלתיים המלמדים מקצועות ספציפיים ומקיימים חוזה עם תלמידיהם המבטיח תעסוקה באזור מגורי התלמיד עם תום הלימודים.
סרי לנקה היא מדינה סוציאליסטית המתפתחת מהירות. אין בה רעבים, כל העובדים, כולל העובדים במטעי התה החיים בתנאים לא פשוטים בכפרים הממוקמים בתוך המטעים, מאוגדים באיגודים מקצועיים, אדמות המדינה שייכות למדינה, החינוך ושירותי הבריאות ניתנים חינם לכל התושבים, קיים חופש דת מוחלט ואפשרות שווה לכל אזרח ללמוד ולהתקדם, גם לאנשי הקסטות הנמוכות בין ההינדואים.
מצד שני המדינה מתפתחת במהירות – השקעות של תושבי חוץ וחברות בינלאומיות גדלות מדי יום, תיירים מכל העולם מציפים את המדינה ותשתיות התיירות אינן עומדות בעומס, פערים כלכליים ומעמדיים מתרחבים, בעיות הסביבה הולכות וגדלות וכו'.
ומן הצד השלישי – זאת עדיין מדינה שאחוז העירוניים מתוך 21 מיליון תושביה קטן יחסית – כ-15%, חלק גדול מאוד מהאוכלוסייה חי בתנאים קשים, תמותת התינוקות גבוהה יחסית ועוד סממנים של מדינה מתפתחת. וכמובן אין לשכוח – בכל האי הפסטורלי הזה פזורים מחנות צבא גדולים מאוד מתוך החשש להתפרצות המחודשת של הסכסוך עם המיעוט הטאמילי.
בקיצור – שינויים מתרחשים בסרי ממש על בסיס יומי והעניין מרתק ביותר…
ולמי שמבקשים נתונים נוספים – world factbook, אינדקס הפיתוח האנושי של האו"ם.
מאמרים מצוינים בעברית:
מאמר על תולדותיה של סרי לנקה ועל שורשי הסכסוך הסינהאלזי-טאמילי
תלדותיה של סרי לנקה בעת החדשה הגאוגרפיה של סרי לנקה













